מהי הומאופתיה קלאסית?
הומאופתיה קלאסית היא שיטת ריפוי שהתגלתה ופותחה על ידי הרופא הגרמני סמואל האנמן לפני כ-200 שנה. ההומאופתיה מכירה בקשר ההדוק והבלתי ניתן להתרה המתקיים בין המימד הפיזי, הנפשי והרוחני באדם, ומציעה הבנה הוליסטית ומקיפה על משמעות הבריאות והחולי. לפי ההומאופתיה, בריאות שלמה היא מצב בו האדם חופשי לממש את עצמו ללא מגבלות בכל מישורי החיים. לכן, מטרתה היא להסיר את המכשולים המונעים לעשות זאת - ראשית במישור הרוחני ובזכות כך גם בנפש ובגוף. 

איך זה עובד?
רפואה הומאופתית מבוססת על חוקים ותהליכים טבעיים אוניברסליים. העקרון הראשון עליו היא נסמכת הוא חוק הדומים (״similia similibus curentur״, ״דומה בדומה מרפא״; מכאן גם מקור השם, הומאו=דומה, פתוס=סבל). חוק הדומים היה ידוע לגדולי הרופאים בעת העתיקה, והוא קובע כי תרופה יכולה לכונן ריפוי באדם החולה רק כאשר היא יכולה לחולל מחלה דומה בקרב אדם בריא. תכשיר הומאופתי (רמדי) עובר תהליך אינטנסיבי של דילול וניעור המחזקים את פוטנציאל הריפוי הטמון בחומרים השונים מהם מפיקים את הרמדי ובו בזמן מעלימים את סכנות ההרעלה או תופעות הלוואי. הרמדי ההומאופתית, שלמעשה לא מכילה חומר פעיל מבחינה כימית, אלא רק חותם רוחני של חומר המקור ממנו היא הוכנה, מניעה את מנגנוני הריפוי הקיימים בגוף ונפש האדם על ידי חיזוק והגברת הכוח החיוני האחראי על פעולת החיים.

הכוח החיוני ותהליך הריפוי
הכוח החיוני (vital force) מצוי בכל מופעי החיים באשר הם. פעולתו מתבטאת בהנעת תהליכים פנימיים, הסדרת פעילות החיים ובתגובה המתעוררת לגירויים שונים. הכוח החיוני מושל באורגניזם האנושי בכל המישורים שלו - הפיזיים והלא פיזיים כאחד. אנחנו עדים לפעולה המופלאה שלו במצבי מחלה, כאשר הוא יוצר בגוף ובנפש תסמינים שמטרתם להוציא מהאורגניזם את מה שמפריע לו לתפקד בצורה יעילה, שלמה והרמונית. התפיסה ההומאופתית מבחינה בין דיכוי - העלמת התסמינים על ידי תרופות מבלי לטפל בשורש הרוחני שלהן - לבין תהליך ריפוי, בו הכוח החיוני מקבל תמיכה וגירוי לפעולה המסלקת את שורש המחלה ומחזקת את כוח הריפוי המצוי בכל אדם. תהליך ריפוי יכול ללבוש צורות שונות אצל אנשים שונים.